איך הצ'י-קונג מרפא כאב?

אחת השאלות שהכי נוהגים לשאול אותי זה: "אריאל, יש תרגול מסוים בצ'י-קונג שיכול לעזור לי לכאב ב...?"

אז התשובה היא מורכבת, כי הצ'י-קונג כעקרון הוא תרגול רב מערכתי הפועל בו זמנית על הגוף, על הנפש ועל התודעה. תהליך הפתיחה, הריכוך והאיחוד של הגוף בתרגול, יחד עם השקטת הנפש ומיקוד התודעה, מייצרים שינוי הדרגתי והוליסטי בתפקוד מערכת הגוף-נפש שמקדם את הבריאות ואת תהליכי הריפוי. מי שיתרגל לאורך זמן יחוש את תהליך השינוי האנרגטי הזה ופשוט ירגיש טוב יותר.

אבל, כן אפשר להתייחס גם למצבים יותר ספציפיים של ריפוי: למשל כשכואב משהו או כשיש דלקת באיזור מסויים בגוף. לשם כך עלינו לחלק את תהליך ה"טיפול" עם הצ'י-קונג ל-3 שלבים:

1. טיפול לשלב אקוטי

2. טיפול לשלב סאב אקוטי

3. טיפול לשלב כרוני ו/או שלב השיקום

לפני שנעמיק בשלבים השונים, חשוב לדעת שע"פ המודל האנרגטי הסיני, תהליך ריפוי הגוף מצריך בבסיסו עקרון אחד והוא: להביא יותר צ'י ודם לאזור הזקוק לריפוי בגוף. זה יכול להיות רקמה מסויימת, איבר פנימי או מערכת תפקודית כלשהי.

הבאת יותר אנרגיה ודם, תסייע לתהליך הריפוי הטבעי של הגוף - לפנות פסולת ורעילות ולחדש את ההזנה לתאים.

כדי להוליך את האנרגיה לאזור מסויים בגוף, צריך שקודם כל תהיה לנו מספיק אנרגיה זמינה ובמקביל להפנות לשם את הכוונה ואת הקשב. כי לאן שהכוונה והקשב מנותבים לשם האנרגיה מגיעה.

לכן בכל תהליך ריפוי, יש להקפיד לנוח, לישון, לאכול בריא ולשמור על תדר גבוה, מבחינה מנטלית-רגשית, כדי להעצים את האנרגיה ובו זמנית להפנות את המודעות לאזור שבו נדרש הריפוי. ככל שיותר צ'י יגיע למקום והאנרגיה תוכל לנוע ולהתחלף, כך הריפוי יואץ.

כאשר צברנו מספיק אנרגיה, השלב הבא הוא ללמוד כיצד להיספג עם המודעות והקשב לתוך הגוף, להתחבר לגוף האנרגטי שבתוכנו, להפנות קשב לאזור הכאב ולהישאר נוכחים שם בשביל להעצים את תחלופת הצ'י. זהו תהליך כביכול פשוט אך מורכב שכן הוא דורש רמת ריכוז, קשיבות ורגישות גבוהה.

במצבים של כאב, הכאב עצמו 'ימשוך' את הקשב אליו, ולא בכדי. כי כך יותר אנרגיה תנותב אליו. לרוב אנחנו מנסים להתנגד לזה, כדי להימנע מהכאב אבל בפועל עלינו לאפשר זאת, ובו זמנית לשחרר כל אחיזה רגשית בכאב. עלינו להכיר בכאב כניסיון של הגוף לקבל אנרגיה לטובת ריפוי.

אז איך אפשר להיעזר בצ'י-קונג בכל אחד משלושת השלבים של הריפוי?

בשלב האקוטי:

בשלב הזה לעתים לא ניתן לזוז או שלא מומלץ (כמו במקרה של שבר) לכן כל מה שמאפשר לנו לעשות הוא: להיספג עם המודעות לגוף, להפנות קשב לאזור הפגוע ולהשאר קשובים לו. בנוסף אפשר ומומלץ להעזר בדמיון, להרגיש ולדמיין את הריפוי כפי שכבר התרחש! לבנות את ההרגשה הזו דרך הדמיון. תהליך שכזה מצריך ישיבה או שכיבה מדיטטיבית יום יומית, לפחות פעמיים ביום למשך זמן ממושך.

בשלב הסאב אקוטי:

בשלב הזה תנועה עדינה כבר מתאפשרת, והיא יכולה לסייע להביא יותר צ'י ודם לאזור המצריך ריפוי. כאן מומלץ להתחיל לתרגל תנועות צ'י-קונג עדינות בשביל לפתוח, לרכך ולאחד את הגוף.

זאת בשילוב כל מה שנאמר בשלב האקוטי.

בשלב הכרוני/שיקומי:

בשלב הזה, אפשר לנוע יותר בחופשיות, חשוב לעבוד עם יותר כוונה ולהביא את הגוף לטווחי תנועה גדולים יותר, להעמיס יותר משקל על העצמות באמצעות הרפיית השרירים ועבודת רגליים נמוכה יותר. תרגולי הצ'י-קונג והטאי-צ'י מצויינים לכך. כמובן שחשוב לשלב במקביל ישיבה שקטה עם ההנחיות שציינתי מקודם וגם תרגילים שעוזרים לשחרר רגש כלוא ('לפתוח את מרכז הלב'). כי הריפוי הפיזי הוא תמיד תוצר של שינוי ברובד האנרגטי, הרגשי והתודעתי.

השלב הזה גם מקדם את הבריאות ולכן מי שאינו סובל מבעיה ספציפית, מומלץ להמשיך ולתרגל כך בשביל למנוע חולי. תרגול יום יומי של תנועה ונשימה מודעת לאורך זמן יעזור לכם לשמור על איזון המערכת.

עזרים חיצוניים:

בכל 3 השלבים ניתן להעזר במתודות טיפוליות מהרפואה הסינית (ולא רק כמובן) כמו: עיסוי, דיקור סיני וצמחי מרפא בשימוש פנימי וחיצוני.

כלים אלו יכולים לזרז ולהאיץ את ההחלמה ואף לסייע במניעה.

גם צמחי מרפא יכולים להיות דרך נפלאה לתמוך בתהליך. אם תרצו לשלב טיפול הרבולוגי (צמחי מרפא סיניים) יחד עם תרגולי הצ'י-קונג דרך מנזר הצ'י-קונג, אתם מוזמנים לפנות אלי להתייעצות וטיפול בצמחי מרפא.

ליצירת קשר עם אריאל - לחצו כאן