בתקופה האחרונה אני חווה מפגש מרענן ומעניין עם עולם התזונה. אפשר לומר שאני נעשה ער ומודע יותר למזונות שאני מכניס לגופי ובעיקר מנסה לשים לב כיצד התזונה משפיעה על המצב המנטאלי-אנרגטי שלי בזמן התרגול. לפני כ-7 שנים הפסקתי לאכול בשר ומעת לעת אני מבצע שינויים נוספים בתזונה, בנסיון להגיע לשילוב התזונתי הנכון והמדויק ביותר עבורי.
ככל שההקשבה, הרגישות והמודעות לגוף עולה (בזכות תרגולי הצ'י-קונג והמדיטציה), כך גם היחס כלפי המזון שמכניסים לגוף הולך ומשתנה. אין ספק שחוסר המודעות וההקשבה לגופינו, מהווה את הסיבה עיקרית לצריכה של מזון מעובד ו'ריק' אנרגטיתית וליצירת תלות במזונות המזיקים לבריאותינו.
במסגרת 'המחקר' האישי שלי, נתקלתי בחלוקה מעניינת מתוך התזונה ההינדית, המסווגת את המאכלים על פי ההשפעה האנרגטית שלהם על נפש האדם. על-פי תורה זו, המזונות הנכנסים לגופינו משפיעים לא רק על הבריאות הפיזית, אלא גם על הבריאות הרגשית והמנטאלית שלנו.
אני בטוח שניתן למצוא הקבלות לכך ברפואה היהודית, הסינית ועוד...
אבל האמת היא שכולנו כבר יודעים מהי התזונה המושלמת לגופינו. אנחנו פשוט נוטים לערפל, באופן לא רצוני, את הידיעה הבסיסית הזו עם מחשבות מבלבלות, המטשטשות את האמת. לחפש ולשאול על הערך התזונתי של מזון כזה או אחר או ללכת לאדם אחר שיגיד לנו מה טוב עבורינו, לעולם לא יהיה יעיל כמו לאתר את המקום שממנו מגיעה ההבנה האינטואטיבית של מה נכון עבור גופינו.
ראמנה מהארשי, אחד המורים הרוחניים המודרניים של הדת ההינדית מקטלג את המזון באופן הבא:
סאטבה (טוהר/הרמוניה):
מזונות כגון מוצרי חלב, פירות, ירקות ודגנים נחשבים למאכלים סאטביים. דיאטה המורכבת ברובה ממוצרים אלה מסייעת להתפתחות רוחניות ולשמירה על תודעה שקטה.
ראג'אס (פעילות):
מאכלים של ראג'אס כוללים בשר, דגים ומזונות חריפים חמים כמו צ'ילי, בצל ושום.
אכילה של מזונות אלו גורמת לתודעה להיות אקטיבית ורועשת.
טמאס (איטיות):
מאכלים שנרקבים או שעוברים תהליך תסיסה (למשל אלכוהול) מסווגים כטמאסים. צריכת מזונות אלה מובילה למצב תודעתי אפטי, אשר פוגעים ביכולת החשיבה וקבלת ההחלטות.
למעשה אין ממש חדש במה שראמנה מהארשי ציין, אבל אין ספק שמי שמכם הרוצה להתקדם בעבודה הפנימית, ההתפתחותית והרוחנית שלו, יהיה חייב לקיים התאמות תזונתיות מסויימות בכדי להקל על גופו ולטהר את תודעתו.
מבחינת הצ'י-קונג או הניי-גונג (עבודה פנימית), השאיפה שלנו היא למקסם את הפונקציונליות של הגוף והתודעה. ככל שהחלקים השונים המרכיבים אותנו פועלים באופן יעיל יותר, כך נוכל למקסם את הפוטנציאל שלנו ולממש את עצמנו באופן מלא. בכדי שנוכל לתרגל ביעילות, עלינו לשים לב להבטים נוספים בחיים כגון התזונה, המהווה פקטור משמעותי ביכולת התפקוד של הגוף והנפש שלנו.
זאת אומרת, שאם הגוף עייף, חסר כוחות וחלש ואם התודעה לא ממוקדת ושקטה, אנחנו לא נוכל להתקדם ולהתפתח. ההפך יתרחש, נשאב לתוך החולי, ההתפזרות ואי המימוש העצמי.
לסיכום, הקשיבו לגופכם ודעו מתי את רעבים? האם אתם באמת רעבים? כמה אנרגיה אתם צריכים? איזה מאכלים באמת יזינו אותכם ולא רק 'ימלאו' אותכם לטובת צורך רגשי כזה או אחר. יהיו ערים ומודעים למה הגוף צריך ולא רק לרעב של האגו (המיינד).
נ. ב - חשוב לי להדגיש שאני לא מתנגד לאכילת בשר, על כל אדם למצוא את הנתיב הנכון עבורו.
בשנים האחרונות אני מתנסה באי אכילה של בשר עקב אירוע אישי שעורר את הצורך הזה. ישנם גם סיבות סביבתיות/מוסריות המעודדות את המשך הצמחונות שלי.
מנגד אני כן יכול לומר שיש אנשים הזקוקים לבשר, להזנה שלו ולקרקוע שהוא מייצר ברמה האנרגטית.
מה שחשוב בעיני זה להקשיב לגוף ולא להתקבע יתר על המידה.
Comments